<h1>ערכי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך רבי יברכיה</h1>
<h2>דף מט.</h2>
גרסינן בשילהי סוטה א"ר אלעא א"ר יברכיה אלמלא תפלתו של דוד היו כל ישראל מוכרי רבב. פירש רבנא נתן בערך רבב ברי"ש. מפני שבטל נופת צופים ולא נשתייר אלא השעוה. בענין אחר פירש דבר מאוס מרוב עניות והתפלל דוד להקב"ה שיעשירם שייראום בני אדם. שמפני עשירים יראים. ופירוש זה נראה. כי רבב הוא מלוכלך ומאוס ובני אדם מקפידים על לכלוכן דהכי גרסינן בזבחים בסוף פרק דם חטאת [צ"ח ע"ב] אמר רבא פשיטא לי דם על בגדו חוצץ ואם טבח הוא אינו חוצץ. בעי רבא דם ורבב על בגדו מהו. ומסקנא דעביד הא והא. ובאלו קשרים [שבת קי"ד ע"א] כל תלמיד חכם שנמצא רבב על בגדו וכו'. ובאגדה ובבראשית רבה [וישב] פרשה (צ"ט) [פ"ח] לא היו אומות העולם ראויים שיהו בהן מעלה חטטים אלא שלא יהו מונין את ישראל. ותו א"ר יברכיה א"ר אלעזר אלמלא תפלתו של חבקוק היו שני תלמידי חכמים מתכסין בטלית אחת שנאמר בקרב שנים תודיע. פירוש כך היתה הגזירה לעולם, אלא שחבקוק ביטלה. ואעפ"כ בימי רבי יהודה בר אילעאי היו שני תלמידי חכמים מתכסין בטלית אחת ועוסקים בתורה כדאיתא בסנהדרין פרק כהן גדול [כ' ע"א]. ובנדרים פרק המודר מן המבושל [מ"ט ע"ב] דביתהו דרבי יהודה הות נקיטא עמרא וכו' עד זימנא חדא גזר רשב"ג תעניתא ולא אתא רבי יהודה אמרי לית ליה גלימא וכו' עד לא ניחא ליה דליתהני מהאי עלמא. ועל דורו הוא אומר אשה יראת ה' היא תתהלל. ועוד התם שתי שמועות דרבי אילעאי משום רבי יברכיה.
